חזון
  • חזון ההוראה

    המורה הוא כבר מזמן לא רק מקור להקניית ידע. תלמידים והורים רבים רואים בו חזות הכל: הוא המדריך המכוון והמנחה, הוא איש הארגון והביצוע והוא גם המחנך בר הסמכא, החבר לשיח, המודל לחיקוי ומבשר החזון. והוא, כמובן, איש המקצוע בתחום התמחותו.
    ד"ר הנרי קיסינג'ר, מן המידנאים הדגולים של ארה"ב, הגדיר פעם מנהיגות כמשימה שמטרתה להביא את האנשים מהמקום בו הם נמצאים- אל המקום שבו לא היו מעולם. זה נשמע חד וחלק ופשוט, אך המציאות כידוע
    הרבה יותר מורכבת וקשה. מנהיגות חינוכית קשה שבעתיים, משום שהיא מוגדרת כמסע ארוך טווח.
    האקלים הבית ספרי ממשיך לשדר חזון, לעודד יוזמות, ליצור דיאלוגים, להנחיל ערכים, לטעת אמון, להאציל סמכויות, להעצים מנהיגות אמת וליטול אחריות.
    במוסדות החינוך מורות ומורים, גננות ומנהלים, ראויים לשמש לכולנו דוגמה ומופת. גם בכישוריהם המקצועיים, גם בכוח אישיותם הנדירה, גם במסירותם והתמדתם וגם במבחן התוצאות שהשיגו ועוד ישיגו. גם בהיעדר תנאים אופטימליים, יש להיות איכפתיים ויצירתיים ולהיאבק להגשמת חזון ההוראה. זאת המנהיגות החינוכית האמיתית.


    אני מאמין מרום:
    תיכון "מרום" הוקם למען תלמידים לקויי למידה שהתקשו להסתגל ולהתקיים במסגרות הפורמאליות הגדולות. כל תלמידי מרום עברו אבחונים כבר מגיל צעיר והוגדרו (ברובם) בלקות ראשונית "לקות למידה". מגוון הלקויות הינו רחב: קשיים בקריאה, בכתיבה, הבעה בכתב, הבעה בע"פ, הבנת הנקרא, הבנת הנשמע, התארגנות, הסתגלות, מיומנויות למידה שחסרות והיכולת להתמיד ולהיות עקבי. נוסף על לקויות אלה מצטרף תמיד הפן הרגשי המלווה בחוסר בטחון עצמי, בחוסר אמון במערכת ובעצמם, סף תסכול נמוך, הרמת ידיים ודפוסי הימנעות והאשמה חיצוניים.
    בד"כ נמצא אצל התלמיד לקות רב גונית. תלמידים אלו רואים במרום כמפלט אחרון שלהם להצלחה ולהשתייכות למסגרת לימודים כלשהי, כל שכן הגשה לבגרות ופתיחת דלת לחיים שאחרי. רוב התלמידים חוו כשלונות כבר מביה"ס היסודי, וסיגלו תחושה של חוסר יכולת "להיות כמו כולם" ולהצליח. במקרים רבים חוו העלבות וחוסר אמון מצד המערכת וההורים. למרבית התלמידים ההורים אינם בעלי יכולת להשפעה כזו או אחרת, לרבות הרמת ידיים מהילד וציפייה מהמערכת שלנו לשינוי ולהתמודדות עם ילדם בכל התחומים.
    מרום הוא אכן המפלט האחרון, וככזה הוא אינו יכול להיות כמו השאר. מרום חייב בהגדרתו להיות אחר אם ברצוננו להוביל לשינוי אצל התלמיד בלמידה ובתחושה. מטרת העל שלנו הוא ליצור לומד שמאמין בעצמו וביכולותיו תוך פיתוח מסוגלות עצמית בתחומים השונים. ואנו יכולים לעשות זאת!!
    אנו, הצוות החינוכי בכללו, מהווים עבורם מקור לכוח, לאמונה, ליציבות ולחוזק יחד עם דמות מחנכת ומקור לחיקוי. אל נשכח זאת כלל (אפילו לא בשגרת היומיום הקיימת).
    התלמיד מצפה לחוש מאיתנו את היכולת שלנו להיות הבוגרים, אלה שמבינים, מקשיבים, שיודעים לקבל, לסלוח ולוותר ויחד עם זאת כשצריך לדעת להיות הדמות החזקה יותר- השומרת על הכללים והיודעת להציב גבולות וקווים אדומים. גבולות אל מול אמפתיה- תמיד היו משפט המפתח!
    התלמידים צריכים להרגיש שאוהבים אותם- ואהבה כמו שאמר הראל סקעת בשירו "היא לא חולשה", להיפך היא מעידה על כוח ובטחון, על סמכות בוגרת המציגה דמות מחנכת ויציבה אל מול חוסר האונים של תלמידינו. רק כך ירגישו אלה כי אכן קיימת מסגרת לראשונה בחייהם שמכירה בהם, שמקבלת אותם, שאכפת לה מהם וכך נוצרת הלמידה והרצון הפנימי להצלחה ולעשייה.


    עקרונות אני מאמין:
    – מרום נועד והוקם עבור התלמידים בלבד! לא לשכוח זאת!
    – להכיר מי עומד מולי מבחינה לימודית ורגשית ולדעת לנווט את הדרך אליו.
    – אמונה בתלמיד שהוא יכול!
    – כבוד לתלמיד בפניו ושלא בפניו!
    – לדעת לסלוח- כי במרום זה תמיד היה מקור לעוצמה, לאהבה ולכוח.
    – לשנות הרגלי התנהלות אצל התלמיד כתהליך.
    – גמישות מחשבתית ויציבות בשיעורי הלימוד ובהתנהלות.
    – אכפתיות.
    – הקשבה וקבלה.
    – התחשבות בקשיי התלמיד בכל תחומי הלמידה.
    – אהבה וקשר אישי הינה כדרך המלך להובילם למטרה הנעלה.

    כצוות, כמו לאורך כל השנים, נמשיך לעבוד יחד בהתייעצות ובהבנה כדי ליצור לומד המסוגל להצליח, וכסלוגן התיכון "יחד נמצא את הדרך".


     
Eng