מהי-לקות-למידה

  • לקות למידה הינה הפרעה נוירולוגית הנובעת מהשוני באופן בו המח מעבד מידע. שוני זה מיצר לא אחת, פער בין היכולת האמיתית לבין תוצר מביצוע פעולה או להישגים לימודיים.
    ילדים עם ליקויים בלמידה נבונים כמו בני גילם ולפעמים אפילו חכמים יותר. יחד עם זאת, יש להם קושי בקריאה, כתיבה, איות, זיכרון וארגון מידע 
    לא ניתן לרפא או לתקן ליקויי למידה; הלקות תלווה את האדם לאורך מעגל חייו.
    עם זאת, בתמיכה הולמת והוראה מתאימה – ילדים עם לקויות למידה יכולים להצליח בבית הספר, במוסדות להשכלה גבוהה ופיתוח קריירה בעבודה.
    להורים תפקיד חשוב והם יכולים לסייע לילדיהם להשיג הצלחות אלו על ידי עידוד תחומי הכוח שלהם, תוך שהם מכירים את נקודות החולשה, מבינים ומתמצאים במערכת החינוך, נעזרים באנשי מקצוע מתאימים, ולומדים על אסטרטגיות להתמודדות עם הקשיים. 



    עובדות על ליקויי למידה
    • ​בין 15-20% מהאוכלוסייה סובלים מליקויי למידה,  כלומר כ- 7 ילדים בכל כיתה סובלים מהפרעות בלמידה.
    • ליקויים בקריאה ומיומנויות שפה הם ליקויי הלמידה הנפוצים ביותר. לכ 80% מליקויי הלמידה יש קשיים בקריאה.
    • ליקויי למידה בדרך כלל "עוברים" במשפחה.
    • אין קשר בין ליקויי למידה לבין פיגור שכלי, אוטיזם, חרשות, עיוורות, והפרעות התנהגות. אף אחד מאלו איננו לקות למידה.
    • אין קשר בין לקות למידה להעדר הזדמנויות חינוכיות כמו שינויים תכופים של בתי ספר או היעדרויות מלימודים.
    • הפרעות בקשב (ADHD) וליקויי למידה פעמים רבות מופיעים יחד, אולם מדובר בשתי הפרעות שונות.
       
    ליקויי למידה שכיחים
    • דיסלקציה (לקות קריאה)- ליקויי שבו לאדם יש קושי בקריאה והבנה של מילים כתובות.
    • דיסקלקוליה- ליקויי במתמטיקה בו לאדם יש ליקוי בפתרון של בעיות חישוביות וחשיבה רעיונית- חשבונית.
    • דיסגראפיה- ליקויי בכתיבה בו לאדם יש קושי בכתיבת אותיות או כתיבה במרחב דף מוגדר.
    • ליקויי בעיבוד ויזואלי/אודיטורי: ליקויי בחושים שכתוצאה ממנו לאדם יש קושי בהבנת שפה למרות שמיעה או ראיה תקינים.
    • ליקויים לא מילוליים: לקויות אלו מתבטאות כבר בגיל הרך בהעדפה ברורה למשחקי שפה והימנעות ממשחקים שדורשים יכולת מרחבית וראיה של שלם וחלקים כמו פאזלים ומשחקי הרכבה.
    • מדברים מאוחר מרוב הילדים
    • היגוי לא ברור
    • אוצר מילים מצומצם וקושי למצוא את המילה המתאימה בזמן שמדברים
    • קושי לחרוז בין מילים
    • קושי ללמוד מספרים, אותיות, את ימות השבוע, שמות של צבעים, שמות של צורות
    • חוסר מנוחה ומוסחות גבוהה
    • קשיים חברתיים
    • קושי למלא אחר הוראות או חוקים
    • קושי בציור בגלל מוטוריקה עדינה
    • קושי ללמוד את הקשר בין אותיות לצלילים
    • קושי לזהות את סימני הניקוד ולדייק בעת הקריאה
    • קושי לעבור (בכיתות ב'/ג') מקריאה מנוקדת ללא מנוקדת
    • השמטה של אותיות במהלך כתיבה
    • בלבול בין סימני חשבון ( =, +, -, X)
    • איטיות וקושי בזכירת עובדות
    • השענות יתר על זיכרון ולא על מיומנויות קריאה/כתיבה
    • אימפולסיביות, קושי לתכנן צעדים קדימה
    • אחיזת עפרון לא אחידה
    • קושי ללמוד על זמן ולשמור על לוחות זמנים
    • נטייה להיתקל בחפצים, חוסר תשומת לב לחפצים בסביבה, קורדינציה לקויה
    • חוסר שמירה על רצף אותיות תקין בעת כתיבה (
    • קושי ללמוד בשיעורי לשון על שורשים, הטיות, תבניות מילים
    • הימנעות מקריאה בקול רם (בבית, בכיתה, בליל הסדר…)
    • הימנעות ממטלות כתיבה
    • קושי ביצירת קשרי חברות
    • קושי לקרוא "שפת גוף", הבעות פנים, לפענח מצבים חברתיים
    • איות לא תקין, איות של אותה מילה במספר צורות
    • הימנעות מקריאה וממטלות כתיבה
    • קושי במענה לשאלות פתוחות במבחנים
    • מיומנויות זיכרון חלשות
    • קושי להסתגל למצבים חדשים
    • עבודה איטית
    • קושי בהתמודדות עם חשיבה על מושגים מופשטים
    • חוסר תשומת לב לפרטים או התמקדות יתר בפרטים
    • חוסר תשומת לב ונטייה לפספס מידע במהלך קריאה
  •  
    • למדו את כוחותיו של ילדיכם
    רבים מהילדים בעלי ליקויות למידה מראים מצוינות בתחומים כמו אינטליגנציה רגשית, מנהיגות, מוסיקה, אומנות, ספורט, או תחומים יצירתיים אחרים. במקום להתמקד רק בתחומי הקושי והלקות חזקו גם את יכולותיהם. עודדו את תחומי העניין שלהם והשתתפות בחוגים מחוץ לשעות הלימודים.
    אספו מידע על תפקודו, קבעו פגישה עם מחנכת הכיתה וצוות התמיכה של בית הספר כדי להבין את תפקודו ואת עמדת בית הספר. התבוננו על יכולותיו ללמוד, להכין שיעורי בית ולסיים מטלות כיתתיות בבית.
    ראו טיפים בהמשך על איסוף מידע.
    • גשו לאבחון
    דאגו להערכה חינוכית מקיפה, כזו שתערך גם על ידי המורה בכיתה וגם על ידי אנשי מקצוע. המורה בכיתה יכולה לאסוף מידע רב באמצעות תצפיות בכיתה ומבחנים מובנים- בקשו ממנה חוות דעת מקיפה. אבחון מקיף ראיון עמכם אודות ההיסטוריה ההתפתחותית, מבחנים סטנדרטיים להערכת תפקודי קריאה וכתיבה ולמיומנויות בסיסיות לתפקודים האקדמיים, שאלונים שניתנים להורים ולצוות בית הספר, תצפיות התנהגותיות ושיחות עם אנשי מקצוע שנמצאים בקשר קבוע של תמיכה עם ילדכם.
    מאחר ואתם המעריכים הטובים ביותר של התפתחות ילדיכם, חשוב מאוד שתהיו  שותפים פעילים בתהליך ההערכה. אם אינכם מבינים את התוצאות או מבחן כזה או אחר שהועבר- שאלו שאלות.
    • עבדו בצוות
    אם האבחון מראה שלילדיכם יש לקות למידה, הוא זכאי לתמיכה לימודית. בסוף האבחון תפורט בדרך כלל תוכנית לימודית, הן להוראה מתקנת והן ללמידה בכיתה. על מנת ליישם את התוכנית בבית הספר נדרשות פגישות קבועות עם צוות בית הספר (יועצת, מחנכת,  ואנשי המקצוע שיעבדו עם ילדיכם). ניתן לבנות עבורו תוכנית מותאמת בכיתה וליצור עבורו התאמות בדרכי הבחנות. לפעמים יש צורך שהאדם שאבחן את הילד יגיע לבית הספר על מנת להדריך את צוות המורים בנוגע לדרכי הוראה והיבחנות.
    ישנם ילדים שזכאים לשעות של הוראה מתקנת על ידי מורה להוראה מתקנת בבית הספר. אחרים יכולים ליהנות משעות במסגרת "אופק חדש" שיותאמו להם במסגרת קבוצה קטנה על ידי מחנכת הכיתה שם היא גם תוכל להכיר אותם מקרוב.  
    • שוחחו עם ילדיכם על ליקויי למידה
    לילדים עם ליקויי למידה חשוב לדעת שהם לא טיפשים או עצלנים. הם ילדים נבונים שקשה להם ללמוד לקרוא או לכתוב בגלל שהמח שלהם מעבד מידע אחרת. כדי לשוחח עם ילדיכם עליכם ללמוד על הליקוי בעצמכם. חשוב להיות כנים ולשדר מסר אופטימי ומרגיע שמסביר שאמנם הם נאבקים בלמידה אבל הם יכולים ללמוד. חשוב להתמקד ביכולות ובכישרונות ולהעביר להם את המסר שאתם בטוחים שעם תמיכה מתאימה שלכם ולשל מורים הם יוכלו לעמוד באתגר ולהצליח.
    מצאו התאמות שיכולות לעזור
    מורים יכולים לשבור שגרה כיתתית כדי לעזור לילדים עם ליקויי למידה. היפגשו עם המורה ודונו באפשרויות הבאות: הקראת טקסטים, תוספת זמן בעבודות כיתה ובחינות, שימוש בהקלדה על מחשב, שימוש בטכנולוגיות מסייעות. כל החלטה כזו או אחרת צריכה להיכתב בדוח האבחון ובתוכנית הלימודים שמתועדת אצל היועצת.
    • עקבו אחר התקדמות ילדיכם
    עקבו והיו בטוחים שהצרכים מקבלים מענה וכי חלה התקדמות בתפקוד. ערכו שינויים במידת הצורך בדוח האבחון ובתיק האישי שמנוהל בבית הספר. אם אין התקדמות- קיימו פגישה נוספת עם צוות בית הספר ודונו איתם ביחד בשינויים שיש לערוך. רשמו לכם פרוטוקול מעקב והגיעו מוכנים לפגישות בית ספריות.
    חשוב מאוד לתעד ולשמור בקלסר מסודר לאורך השנים סיכומים, חוות דעת, הערכות לימודיות, תעודות, מבחנים, אבחונים. כך למשל, על מנת לקבל התאמות בבחינות בגרות או בבחינה הפסיכומטרית יש להוכיח לקות למידה שמתועדת מגיל צעיר.
    • דעו את זכויותיכם
    • היעזרו!
    מפחיד להודות שהבן/ הבת שלנו לא מסתדרים עם הלימודים. מחקרים מוכיחים שהורים מפחדים שילדיהם "יתוייגו" לכל החיים.
    חשוב מאוד לקבל תמיכה ועזרה במהירות בה מבינים שלילד קשה ללמוד. חיפוש אחר עזרה וזיהוי סימנים מוקדמים יכולים לעשות את כל ההבדל בין הצלחה בבית הספר לכישלון.
    רוב לקויות הלמידה משפיעות על קריאה ומיומנויות שפה. אם ילדים שמגלים קשיים בקריאה יקבלו עזרה מתאימה בכיתות הנמוכות רובם יהפכו לקוראים מיומנים ועצמאיים. כאשר העזרה נדחית – מתחילים פערים וזה הופך להיות יותר ויותר קשה לצמצם אותם. הסיבה המרכזית והחשובה ביותר לעזרה מוקדמת היא שזו מפחיתה את התסכול של הילדים בבית הספר ואת הכישלונות שהם עשויים לחוות בכיתה מבלי להבין למה.

    ככלל:
    • סמכו על האינטואיציות שלכם! אם אתם חושדים שקיימת בעיה שוחחו עם המורה, חפשו אחר מידע ומומחים בתחום ואל תהססו מלגשת לאבחון.
    • שוחחו עם צוות בית הספר ואספו מידע- כולל על התפקוד החברתי של ילידכם.
    • למדו את זכויותיכם,
    • עודדו את ילדיכם והחמיאו לו על הצלחות.
    • אתם אינכם לבד. ישנם הורים נוספים, קבוצות הורים פעילות ומומחים בתחום שניתן להתייעץ עימם.
    • לימדו ככל שתוכלו על ליקויי למידה. ככל שתדעו יותר כך תוכלו לעזור טוב יותר לילדיכם.
     ​​​​​​
    • מומחים לליקויי למידהנותנים הערכה לימודית (אבחון), תוך התבוננות מערכתית- התפתחותית, היכרות עם תוכנית הלימודים וידע רב אודות ליקויים בלמידה ושיטות הוראה מותאמות.
    • מורים להוראה מתקנת- מורים עם רקע בחינוך מיוחד או הכשרה בתחום של ליקויי למידה שיכולים לסייע בבנייה והפעלה של תוכניות למידה מותאמות לצרכים בתחום של קריאה, כתיבה והתארגנות בלמידה.
    • נוירולוגים- מבצעים הערכות של קשב ועוקבים אחר התפתחות.
    • מרפאים בעיסוק-מסייעים בשיפור יכולות של מוטוריקה עדינה והתארגנות
    • רופאי ילדים- יכולים לתת הערכה של התפתחות מוקדמת חושית (סנסורית), מוטורית, שפתית וקשבית. בנוסף, ניתן להיעזר בהם לצורך מעקב אחרי טיפולים תרופתיים.
    • פסיכיאטרים- לאבחון וטיפול בבעיות התנהגות, קשב והפרעות רגשיות.
    • פסיכולוגים- נותנים הערכה פסיכולוגית- רגשית והערכת חשיבה. תומכים בהיבטים רגשיים שיכולים להשליך על למידה ולהפך.
    • קלינאיות תקשורת- עוזרים לפתח תפקודי שפה, דיבור ותקשורת.
  • קשיים בלמידה יכולים להופיע כבר בגיל הרך וגורמים לעיכוב בהתפתחות של מיומנויות אקדמיות שנרכשות בגיל בית ספר (כגון קריאה, כתיבה, הבנה, יכולת כתיבה, התמודדות בבחינות). מטרת הטיפול היא להקנות לאדם כלים מגוונים ללמידה ולחשיבה,  תוך התייחסות למאפייניו וצרכיו הייחודיים, השענות על גורמי החוזק שלו והדגשתם.
    בכיתות הנמוכות (א', ב') שמים דגש על הקנייה ישירה של מיומנויות קריאה וכתיבה, ביסוסן ותרגולן, זאת באמצעות גישות ושיטות המתאימות לפרופיל של כל ילד.
    עם הגיל ובמקביל לתוכניות הלימודים בבית הספר, הדגש עובר להקניה של דפוסי למידה אשר יסייעו בידיו להתמודד עם מורכבות אקדמית נדרשת בהתאם לגילו, כל זאת במטרה לסייע לו להפוך בהדרגה ללומד עצמאי.
Eng